חוזה או לחיצת יד: מה עזיבת ג'נסן הואנג מגלה למי שקונה AI בישראל
בקצרה
- דירקטוריון אנבידיה אישר ב-11 בנובמבר, יום רביעי, את התפטרותו של ג'נסן הואנג, ממייסדי החברה ב-1993 והמנכ"ל שלה מאז. סמנכ"לית הכספים קולט קרס מכהנת כמנכ"לית זמנית, וב-17 בנובמבר, יום שלישי, יפורסמו תחת הנהגתה תוצאות הרבעון הראשונות שיוצגו בלעדיו. בפייננשל טיימס דווח שהואנג שוקל לחזור.
- הוויכוח הציבורי עוסק באדם, אבל השאלה העסקית גדולה ממנו: אנבידיה היא לא רק הספקית של תעשיית ה-AI אלא גם המשקיעה והערבה שלה. לפי הדוח הרבעוני האחרון היא מחזיקה השקעות בשווי של כ-99 מיליארד דולר, התחייבה להשקיע עוד כ-25 מיליארד, וחתמה על ערבות של עד 105 מיליארד דולר לחוזי שכירות של חברה קשורה ל-OpenAI.
- אילון מאסק כתב שרבות מהעסקאות של אנבידיה היו "לחיצת יד עם ג'נסן, לא חוזה כתוב". את הטענה אי אפשר לאמת, אבל היא מנסחת את המבחן הנכון לכל מי שקונה AI בישראל: מה בהבטחות של הספק כתוב, ומה תלוי באדם אחד. במדינה שבה עובדים כ-6,000 מעובדי אנבידיה, והבנק המרכזי שלה מציג תחזית צמיחה עם החברה ובלעדיה, השאלה הזאת אינה תיאורטית.
ביום חמישי שעבר, בארבע וחצי אחר הצהריים שעון ישראל, נפתח המסחר בוול סטריט ומניית אנבידיה צנחה ביותר מ-13 אחוזים בתוך דקות. יום קודם לכן אישר הדירקטוריון את התפטרותו של ג'נסן הואנג, שהיה ממייסדי החברה ב-1993 וניהל אותה מאז, כ-33 שנה ברציפות. עד הנעילה התאוששה המניה חלקית וסיימה את היום בירידה של כ-4.3 אחוזים.
מעניין יותר היה מה שקרה סביבה. CoreWeave ו-Nebius, שתי חברות ענן שגדלו במידה רבה על השבבים ועל הכסף של אנבידיה, סיימו את היום בירידות חדות ממנה: Nebius איבדה כ-17 אחוזים, ו-CoreWeave כ-7 אחוזים, אחרי שבשלב מסוים ירדה בכ-12 אחוזים. מניות המתחרות, AMD וברודקום, דווקא עלו. (ל-Nebius היו גם סיבות משלה, ועל כך בהמשך.) בתוך יום מסחר אחד ניסח השוק את מה שהוויכוח הציבורי עוד לא ממש אמר: הסיכון כאן הוא לא רק של אנבידיה, אלא גם של מי שתלוי בה.
ביום שבת הוסיף אילון מאסק פרשנות משלו. הואנג, כתב מאסק ברשת X, ניהל את שרשרת האספקה בצורה מבריקה, אבל "רבות מהעסקאות האלה היו לחיצת יד עם ג'נסן, לא חוזה כתוב". ומיד אחר כך: "בלי ג'נסן, לפחות חלק מהעסקאות הקריטיות האלה יאבדו".
רוב הסיקור מאז נע סביב אדם אחד: ההודאה של הואנג במכתב לעובדים שבגד באשתו, החשדות סביב קשריו עם אישה שגורמים אמריקאים חושדים שפעלה בשירות המודיעין הסיני (סין מכחישה, והחשד לא הוכח), העצומה ברשת להחזיר אותו לתפקיד, והדיווח בפייננשל טיימס שהוא עצמו שוקל לחזור. יש בדרמה הזאת שאלות אמיתיות של ממשל תאגידי ושל ביטחון לאומי. ובכל זאת, למי שמנהל תקציב AI בחברה ישראלית, היא מחמיצה את העיקר.
השאלה שכמעט אף אחד לא שואל היא לא מי יישב בכיסא, אלא איזה חלק מתעשיית ה-AI נשען על חוזים, ואיזה חלק על לחיצות יד. אנבידיה של 2026 אינה רק יצרנית שבבים אלא גם המשקיעה, הערבה ולעיתים גם הלקוחה של החברות שקונות ממנה, וחלק מהן הן בדיוק הספקיות שמהן עסקים ישראליים קונים מודלים, ענן וכוח מחשוב. בהמשך: איך המנגנון הזה עובד, מה כתוב בדוחות ומה לא, למה ישראל חשופה יותר מרוב המדינות, ומה כדאי לבדוק בחוזים עוד לפני שיתברר אם הואנג חוזר.
איך יצרנית שבבים נהייתה גם בנק
המנגנון עצמו פשוט יותר ממה שנשמע. מעבדת AI או חברת ענן שרוצה לבנות חוות שרתים צריכה עשרות מיליארדי דולרים לשבבים, לחשמל ולמבנים, הרבה לפני שהלקוחות הראשונים משלמים. אנבידיה, שמוכרת את השבבים, נכנסה לפער הזה בשלוש דרכים: היא משקיעה הון במניות של הלקוחות, היא מתחייבת לשכור מהם קיבולת מחשוב, ולעיתים גם לקנות קיבולת שלא תימכר, והיא ערבה לחוזי השכירות והחשמל שלהם מול צד שלישי. כך, בחלק מהמקרים, הכסף חוזר אליה בצורת הזמנות שבבים.
הדוח הרבעוני האחרון של אנבידיה, לרבעון שהסתיים בסוף יולי, נותן לזה מספרים. השקעות ההון של החברה מסתכמות בכ-99 מיליארד דולר (סכום שעולה גם מחיבור השורות במאזן וגם מהניתוחים שפרסמו פורצ'ן ואחרים). מעבר להן התחייבה אנבידיה להשקיע עוד כ-25 מיליארד דולר, בין היתר במפתחות מודלים, בכפוף לתנאים. ובאוגוסט חתמה על ערבויות של עד 105 מיליארד דולר לחוזי שכירות וחשמל של חברה קשורה ל-OpenAI, בקמפוס מרכזי הנתונים של SB Energy במחוז פייק שבאוהיו, בהיקף של כ-4.25 ג'יגה-ואט. הערבות נכנסת לתוקף בהדרגה, בתשעה שלבים, והראשון צפוי בשנת הכספים 2029 של אנבידיה. היא תפקע, בין היתר, אם OpenAI תגיע לדירוג אשראי מספק.
לכך מצטרפות ההשקעות שדווחו בנפרד: לפחות 30 מיליארד דולר ב-OpenAI, לפי CNBC וכלכליסט; התחייבות לרכוש מניות של אנתרופיק בכ-10 מיליארד דולר בהקצאה פרטית מיד אחרי ההנפקה, כפי שמופיע במסמכי ההנפקה של אנתרופיק; וכ-2 מיליארד דולר בכל אחת מחברות הענן CoreWeave ו-Nebius. שתי חברות המודלים שמובילות את אימוץ ה-AI בעסקים האמריקאיים לפי מדד Ramp, OpenAI ואנתרופיק, נמצאות שתיהן ברשימה.
זה קצת כמו יצרנית רכב שמחזיקה גם חברת מימון: היא מלווה ללקוחות כדי שיקנו את המכוניות שלה, ולפעמים גם ערבה להלוואות שלקחו בבנק. ההשוואה עובדת עד נקודה מסוימת, ושם בדיוק היא נשברת. לחברת מימון של יצרנית רכב יש ועדת אשראי, נהלים וטפסים. אצל אנבידיה, לפי מה שמתפרסם מאז ההתפטרות, חלק ניכר מהעסקאות הגדולות עבר דרך אדם אחד. בפורצ'ן תיארו את הואנג השבוע כדמות המרכזית מאחורי עסקאות המימון של החברה, וציטטו אנליסט שלפיו איש באנבידיה לא יוכל לשחזר את התפקיד שמילא בהרכבת פלטפורמת מימון של יותר מ-500 מיליארד דולר עם גופים מוול סטריט.
בפדרל ריזרב קוראים לתופעה בשמה. בדוח היציבות הפיננסית שפרסם הפד ביום שישי מתוארות יצרניות GPU שמבטיחות ערך שייר לשבבים שמשמשים בטוחה לקונים שלהן, ובמקביל משקיעות בהם הון, מה שיוצר, כלשון הדוח, דינמיקה של "מימון מעגלי". למונח יש צליל מאיים, אבל למעשה הוא בעיקר תיאור: הכסף זורם מהספק ללקוח וחזרה לספק. כל עוד הביקוש גדל, המעגל הזה מאיץ את כולם. כשמשהו בו נתקע, כולם מרגישים.
הכסף של אנבידיה רשום בדוחות. הדרך שבה הוא חולק עברה, במידה רבה, דרך לחיצת היד של אדם אחד.
מה שכתוב בדוח, ומה שנסגר בלחיצת יד
ההודעה הרשמית של אנבידיה על חילופי המנכ"ל כוללת משפט אחד שנועד להרגיע לקוחות. יו"ר הדירקטוריון החדש, הארווי ג'ונס (מנכ"ל סינופסיס לשעבר, ויו"ר הדירקטוריון הראשון אי פעם בתולדות החברה), כתב שהוא מצפה שהפעילות, "ההתחייבויות ללקוחות" ומפת הדרכים של המוצרים יימשכו ללא הפרעה.
כשקוראים את המשפט כפשוטו, הוא כנראה נכון. ההתחייבויות הכתובות של אנבידיה מופיעות בדוחות שלה, וחלקן מחייבות משפטית: התחייבויות אספקה וקיבולת של כ-279 מיליארד דולר נכון לסוף יולי, הערבות לאוהיו, ההקצאה באנתרופיק. חוזה לא מתפטר כשהמנכ"ל מתפטר.
אלא שדווקא המספר המפורסם ביותר של בום ה-AI מעולם לא היה חוזה. בספטמבר 2025 חתמה אנבידיה על מכתב כוונות לא מחייב להשקיע עד 100 מיליארד דולר ב-OpenAI, כדי לממן מרכזי נתונים בהיקף של לפחות 10 ג'יגה-ואט. רבות מהכותרות הציגו את זה כעסקה. בתחילת פברואר, כשנשאל על כך בטאיפיי, אמר הואנג עצמו: "זו מעולם לא הייתה התחייבות". אנבידיה, הסביר, תשקיע "צעד אחר צעד". בפועל השקיעה החברה, לפי הדיווחים, לפחות 30 מיליארד דולר. מכתב הכוונות, מעצם הגדרתו, לא חייב אותה ליותר.
כאן מסתתרת הנקודה שכמעט אף אחד לא מדגיש. עוד לפני השערורייה, כלכלת ה-AI ערבבה בין הבטחות מחייבות להבטחות לא מחייבות, והכותרות לא תמיד הבחינו ביניהן. מה שמאסק מתאר, אם הוא צודק, הוא שכבה שלישית ועמוקה יותר: עסקאות שלא נכתבו אפילו כמכתב כוונות. בזמן מחסור בשבבים, הבטחה של מנכ"ל לספק כמות מסוימת עד מועד מסוים היא מקום בתור, והזמנת הרכש מגיעה אחר כך. מאסק עצמו כתב שהואנג תמיד עמד במילה שלו, ושהזמנות הרכש הגיעו בדרך כלל מאוחר יותר. זה לא בהכרח פסול. זו פשוט מהירות.
עם זאת, למהירות הזאת יש מחיר שמתגלה רק עכשיו. ככל שהסדר מסוים היה כתוב ומחייב יותר, כך עזיבת הואנג משנה לגביו פחות. הסיכון מתרכז בדיוק בחלק שאף דוח כספי לא מציג.
הדירקטוריון יכול להבטיח את מה שכתוב. לחיצת יד, מעצם הגדרתה, לא עוברת בירושה.
שווה לומר גם מה לא ידוע. מאסק לא נקב באף עסקה ולא כימת דבר, ובאתר Inside AI ציינו שלא הצליחו לאמת את הטענה באופן עצמאי. מאסק גם אינו צופה ניטרלי: הוא לקוח גדול של כוח מחשוב, והודיע שהוא מצטרף לעצומה להחזיר את הואנג. מנגד, תגובת השוק ביום חמישי, שבה נפגעו החברות התלויות במימון של אנבידיה יותר מאנבידיה עצמה, מרמזת, עם ההסתייגויות שיפורטו בהמשך, שמשקיעים לפחות חוששים מאותו תרחיש.
בצד של מי שקיבל את הצ'ק
אצל מי שקיבלו כסף מאנבידיה, התחושה הייתה מיידית. "זה כמו שפצצה התפוצצה", אמר ל-TechCrunch מייסד של חברת ענן שביקש לא להזדהות. לפי נתוני PitchBook שהביא האתר, אנבידיה השתתפה השנה ב-105 סבבי גיוס, לעיתים קרובות כמשקיעה הגדולה בסבב. בכלכליסט ספרו לא פחות מ-53 סבבים של יותר מ-100 מיליון דולר מתחילת השנה שבהם השתתפה. "כשאנבידיה הייתה בטבלת ההון, כולם הרגישו בטוחים", אמר אומש פדוואל, שותף מנהל ב-Seligman Ventures.
הציפייה בקרב משקיעים היא שקרס, שניהלה את הכספים של החברה במשך כ-13 שנה, תהיה זהירה יותר: סלקטיבית יותר בהשקעות חדשות, עם צ'קים קטנים יותר בחברות שכבר בתיק. "היא הרבה יותר שמרנית", אמר ל-TechCrunch משקיע שביקש לא להזדהות. לא כולם רואים בזה אסון. "אם הכול היה תלוי בהון של אנבידיה, היה נגמר לנו מזמן", אמר לפורצ'ן מרק בורודיצקי, מנהל ההכנסות הראשי של Nebius. פרנסין מקנה, עיתונאית תחקירים שמתמחה בדיווח כספי, העריכה באותו מגזין שההתחייבות של כ-10 מיליארד הדולר לאנתרופיק כנראה תתממש, אבל מי שמצפה שאנבידיה תחלץ את CoreWeave "כנראה כדאי שיחפש במקום אחר".
גם אנתרופיק, שנמצאת בעיצומו של תהליך הנפקה, נכנסה לתמונה. בפורצ'ן ציינו שהחברה מריצה מודלים גם על ה-TPU של גוגל, על שבבי Trainium של אמזון ועל שבבים של AMD, ולא רק על חומרה של אנבידיה. ג'יי גולדברג מ-Seaport Research העריך שההתפטרות לא תוריד את ההנפקה מהמסלול, וג'ייסון שלוצר מאוניברסיטת ג'ורג'טאון צופה "בחינה קרובה הרבה יותר" של הקשרים בין אנתרופיק לאנבידיה. מי שקרא את תשקיף ההנפקה של אנתרופיק כבדיקת נאותות של ספק, מקבל השבוע עוד שורה לבדוק.
בישראל הקריאה מעט שונה. ינאי אורון, שותף כללי ב-Vertex Ventures Israel, אמר ל-TechCrunch שהאטה בקבלת ההחלטות באנבידיה עשויה לפתוח פתח למתחרים. מקרן Selah Ventures הדגישו לאותו אתר שהעזיבה לא מפרקת את הטכנולוגיה או את האקוסיסטם של אנבידיה. שתי האמירות נכונות בו זמנית, ובמובן זה הן מסכמות את העניין כולו: הטכנולוגיה נשארת, ומה שעלול להשתנות הוא קצב הכסף.
מפת החשיפה: איפה אנבידיה היא גם ספקית, גם משקיעה וגם ערבה
- OpenAI. לפחות 30 מיליארד דולר בהשקעות, לפי CNBC וכלכליסט. מכתב כוונות לא מחייב מ-2025 על עד 100 מיליארד. ערבות של עד 105 מיליארד דולר לחוזי שכירות של חברה קשורה באוהיו, שמופיעה בדוח הרבעוני של אנבידיה וחלה בהדרגה החל משנת הכספים 2029.
- אנתרופיק. התחייבות לרכוש מניות בכ-10 מיליארד דולר בהקצאה פרטית לצד ההנפקה, כפי שמופיע במסמכי אנתרופיק. אנתרופיק עצמה מריצה מודלים גם על שבבים של מתחרות.
- CoreWeave. כ-2 מיליארד דולר בהשקעות, ולפי הדיווחים גם הסכם מ-2025 שבו אנבידיה מתחייבת לרכוש קיבולת מחשוב שלא תימכר ללקוחות אחרים, בהיקף התחלתי של כ-6.3 מיליארד דולר.
- Nebius. כ-2 מיליארד דולר בהשקעות. זו גם החברה שבונה ומפעילה את מחשב העל הלאומי של ישראל עבור רשות החדשנות, על שבבי אנבידיה.
- סטארט-אפים. השתתפות ב-105 סבבי גיוס השנה, לפי PitchBook, לעיתים קרובות כמשקיעה הגדולה בסבב.
- שרשרת האספקה. התחייבויות אספקה וקיבולת של כ-279 מיליארד דולר נכון לסוף יולי, לעומת כ-119 מיליארד ברבעון הקודם.
אין טעם לחבר את המספרים האלה לסכום אחד: השקעה, ערבות והתחייבות רכש הן סוגי חשיפה שונים, שנמדדו במועדים שונים ומקורם בדיווחים שונים.
הבום הקודם, והמנכ"ל שחזר
הפד לא בחר את ההשוואה ההיסטורית במקרה. בדוח מיום שישי משווים כלכלני הבנק המרכזי בין ההשקעות במרכזי נתונים היום לבין גל ההשקעות בתשתיות פס רחב שהתחיל ב-1995, ומעריכים שקצב ההשקעה הנוכחי, ביחס לתוצר, עשוי לעקוף את זה של שנות התשעים בקרוב יחסית. הנפקות החוב שקשורות למחשוב מתקדם הגיעו עד אוקטובר ליותר מ-680 מיליארד דולר, פי חמישה מכל 2023. שבע חברות הטכנולוגיה הגדולות שהפד בחן, ואנבידיה ביניהן, צברו מחוץ למאזן חוזי שכירות שעוד לא התחילו בשווי של יותר מטריליון דולר, ועוד יותר מ-2 טריליון דולר בערבויות ובחוזי "קח או שלם" (בערכים לא מהוונים).
מסקנת הפד זהירה. החברות הגדולות, לפי הדוח, עשויות לספוג הפסדים בעת משבר ובכך לרכך אותו עבור שאר המערכת, אבל החשיפה האמיתית שלהן עשויה להיות גדולה משמעותית ממה שעולה מהמאזן. מכאן שגם הצד הכתוב של הסיפור כבר גדול מספיק כדי להדאיג רגולטורים. הצד שלא נכתב, מטבע הדברים, לא נכנס לאף גרף.
המקבילה שתומכי הואנג מעדיפים לקוחה דווקא מהעבר הקרוב. בנובמבר 2023 הדיח הדירקטוריון של OpenAI את סם אלטמן, ואחרי ימים ספורים של לחץ מצד עובדים ומשקיעים הוא חזר לתפקיד. המשקיעים בראד גרסטנר מ-Altimeter Capital וגאווין בייקר מ-Atreides Management חתמו ביום שישי על מכתב פתוח שקורא לדירקטוריון לשקול את כל האפשרויות, כולל חזרתו של הואנג. אנתוני סקרמוצ'י, לעומתם, דחה את ההשוואה: אלטמן נקלע לסכסוך על ממשל תאגידי, ואילו הואנג עומד מול חקירות. "ה-FBI לא מקבל עצומות", אמר.
יש בשאלת החזרה גם צד מבני. עד השבוע לא היה לאנבידיה יו"ר דירקטוריון בכלל. הארווי ג'ונס, שמכהן בדירקטוריון מאז 1993, הוא הראשון. חברה בשווי של טריליונים שנבנתה סביב מייסד אחד מגלה עכשיו, באיחור, את מה שמשקיעים מכנים "סיכון איש מפתח".
קריית טבעון: מבחן לחיצת היד הישראלי
אם יש מקום שבו ההבדל בין חוזה ללחיצת יד מקבל צורה פיזית, זו חלקת קרקע בקריית טבעון. בדצמבר 2025 הכריז הואנג על קמפוס מחקר ופיתוח חדש שם, בשטח של כ-160 אלף מ"ר, עם מקום לכ-10,000 עובדים. הבנייה אמורה להתחיל ב-2027 ולהסתיים עד 2031. חלק מהפרויקט כבר כתוב: לפי כלכליסט, הקרקע נרכשה השנה. חלק אחר, ובראשו מספר העובדים, הוא חזון שהואנג הציג באופן אישי, כשקרא לישראל "הבית השני" של אנבידיה.
ההיסטוריה הישראלית של אנבידיה היא במידה רבה היסטוריה של עסקאות שהואנג הוביל. רכישת מלאנוקס, שהוכרזה ב-2019 בכ-7 מיליארד דולר אחרי מאבק מול אינטל, הפכה את ישראל למרכז הפיתוח הגדול של החברה מחוץ לארצות הברית. בסוף 2024 הושלמה רכישת Run:ai, לפי ההערכות בכ-700 מיליון דולר. כיום מעסיקה אנבידיה בישראל כ-6,000 עובדים, לפי ההערכות שפורסמו השבוע, בשבעה מרכזי פיתוח מיקנעם ועד באר שבע. סמנכ"ל הטכנולוגיות שלה, מיכאל כגן, ממייסדי מלאנוקס, אמר בשבוע שעבר בכנס AI Week באוניברסיטת תל אביב שהשבבים של אנבידיה "מתוכננים במלואם בישראל, או בשיתוף צוותים ישראליים".
דווקא כאן יש סיבה לאופטימיות זהירה. קרס, המנכ"לית הזמנית, אינה זרה לישראל. היא תמכה בתוקף ברכישת מלאנוקס ורואה בה, לפי כלכליסט, אחת העסקאות המוצלחות שראתה בתעשייה. בראיון מ-2023 סיפרה שהיום שלה מתחיל בדרך כלל בפגישות עם ישראל, לפני שהיא עוברת לקליפורניה. לפי טל אספיר, ראש מעבדת ה-AI ב-BDO, שדיבר עם טיימס אוף ישראל, הקשרים של אנבידיה לישראל "עמידים מבחינה מבנית", והמבחן שכדאי לעקוב אחריו הוא אם לוח הזמנים של הקמפוס בקריית טבעון יישמר.
בתקשורת הישראלית עלו שמותיהם של כגן, של מייסד מלאנוקס איל ולדמן ושל ג'וני סרוג'י מאפל כמועמדים אפשריים לרשת את הואנג. לפי TechCrunch, כגן וסרוג'י אינם בראש הרשימה. בפייננשל טיימס דווח שהדירקטוריון פנה לרנה האס, מנכ"ל Arm, ובאנבידיה מסרו שטרם פנו רשמית לאף מועמד.
החשיפה הישראלית אינה רק תעסוקתית. באוקטובר, לראשונה, פיצל בנק ישראל את תחזית הצמיחה שלו לשתיים: 5.6 אחוזים ב-2026 כולל רכיב שהבנק מכנה ייצור בחו"ל, שאנבידיה מובילה אותו, ו-3.4 אחוזים בלעדיו. ביולי עמדה התחזית על 4 אחוזים. ב-2027 הפער צפוי להיות גדול עוד יותר, 7.5 לעומת 5.1 אחוזים. צוות הנגיד אמיר ירון הבהיר שהנתונים שאינם כוללים את הרכיב הזה מייצגים טוב יותר את הפעילות הכלכלית בפועל, והבנק עצמו מעריך את אי הוודאות סביב הרכיב הזה בנקודת אחוז לפחות לכל כיוון. במילים אחרות, חלק ניכר מהפער בין שני המספרים נשען על חברה אחת, שהמנכ"ל שלה התפטר בשבוע שעבר.
ויש גם חוט ישיר יותר. מחשב העל הלאומי שרשות החדשנות הקימה עבור התעשייה והאקדמיה נבנה ומופעל בידי Nebius, שזכתה במכרז ב-2025, והשלב הראשון שלו פועל על שבבי Blackwell של אנבידיה. אין שום סימן לכך שהפרויקט עצמו בסכנה. אבל סטארט-אפ ישראלי שמאמן מודל על מחשב העל הלאומי נשען, בשרשרת של שתי חוליות, על חברה שאנבידיה השקיעה בה כ-2 מיליארד דולר, ושמנייתה איבדה כשישית מערכה ביום ההתפטרות (בין היתר בגלל הדוחות שלה עצמה). ב-Nebius, כאמור, מדגישים שהם אינם תלויים רק בהון של אנבידיה.
המספרים של השבוע, ומה הם לא מוכיחים
הקריאה של ימי המסחר האחרונים דורשת זהירות, כי כמעט כל מספר כאן מושפע מעוד גורם. ראשית, רוב הירידה של אנבידיה קרתה לפני ההתפטרות. ב-6 באוקטובר נסגרה המניה בשיא של כ-239 דולר, וביום רביעי, ערב ההודעה, עמדה כבר על כ-174 דולר, ירידה של יותר מרבע, על רקע הפרשה המתגלגלת והחששות הכלליים מתמחור חברות ה-AI.
שנית, ל-Nebius היו סיבות משלה. באותו בוקר פרסמה החברה את תוצאות הרבעון השלישי, שעקפו את התחזיות, אבל התחזית קדימה אכזבה: היא הורידה את תחזית ההכנסות השנתית לקצה התחתון של הטווח, אחרי שהכנסות מדצמבר נדחו לשנה הבאה. CoreWeave, מצידה, זינקה ביום רביעי בכ-25 אחוזים אחרי הדוחות שלה, כך שחלק מהירידה ביום חמישי היה מחיקה של זינוק טרי. ביום שישי התרחבה הירידה, לפי רויטרס, לשורה ארוכה של מניות AI ושבבים, כך שכבר קשה לבודד בה את השפעת ההתפטרות.
שלישית, הסקר של הפד, שבו כ-87 אחוזים מאנשי הקשר בשווקים ציינו את ה-AI כסיכון מרכזי ליציבות הפיננסית (לעומת 50 אחוזים באביב), מבוסס על 23 משיבים בלבד, ונערך בספטמבר ובאוקטובר, לפני ההתפטרות. הוא מודד חששות, לא סיכונים. ורביעית, תחזית בנק ישראל כוללת טווח אי ודאות רחב, ורכיב הייצור בחו"ל כולל חברות נוספות מלבד אנבידיה.
מה שכן אפשר לומר: גם אחרי שמנכים את הדוחות של Nebius ואת הזינוק של CoreWeave יום קודם, עדיין בולט ביום חמישי דפוס אחד. המתחרות עלו, והחברות שתלויות במימון של אנבידיה ירדו יותר ממנה. זה לא מוכיח שעסקאות יאבדו. זה מראה שמשקיעים מתמחרים את האפשרות.
מה ידוע, ומה עדיין לא
ידוע שהואנג התפטר מכל תפקידיו בחברה, כולל מהדירקטוריון; שקרס מכהנת כמנכ"לית זמנית ונשארת גם סמנכ"לית הכספים; שהדירקטוריון מחפש מנכ"ל קבוע מבפנים ומבחוץ; ושאנבידיה לא נימקה את ההתפטרות בדיווח לרשות ניירות הערך האמריקאית. ועד כה לא פורסם דבר שמשנה את ההתחייבויות הכתובות, אלה שבדוחות.
לא ידוע אם הואנג יחזור. הדיווח בפייננשל טיימס מבוסס על מקורבים, והאנליסט דן אייבס אמר שאין, לדעתו, "שום סיכוי" שזה יקרה. לא ידוע אם החשדות סביב קשריו עם אליס הואנג יתבררו כנכונים: סין מכחישה, וחברת Megaspeed, שבה כיהנה בעבר כבכירה, מסרה שהדיווחים אינם נתמכים בראיות שניתן לאמת. הואנג צפוי להעיד בקונגרס, ויו"ר ועדת הבנקאות של הסנאט, טים סקוט, ביקש ממנו ומשר המסחר הווארד לוטניק להופיע בפני הוועדה.
והחולשה הגדולה של הטיעון כאן, בלי הסתייגויות: הטענה על לחיצות היד נשענת על פוסטים של אדם אחד, שהוא לקוח של אנבידיה ותומך בהחזרת הואנג. בבדיקה שלנו לא נמצא דיווח על לקוח מרכזי, חברת ענן או מעבדת AI שהודיעו על שינוי בהזמנות. ייתכן שכל לחיצות היד יכובדו. השאלה היא אם מישהו מחוץ לאנבידיה יכול לדעת זאת מראש.
שישה צעדים למי שקונה AI בישראל, עוד לפני שיתברר מי ינהל את אנבידיה
רוב העסקים בישראל לא קונים שבבים. הם קונים מודלים דרך API, רישיונות לצ'טבוטים או שירותי ענן. אבל השרשרת שמגיעה אליהם עוברת, בחוליה כזו או אחרת, דרך אנבידיה. למי שנמצא בתחילת הדרך עם AI לעסקים, הצעדים האלה פשוטים יחסית. למי שכבר תלוי בספק אחד בפרויקטים של AI ארגוני, הם דחופים יותר.
- מיפוי שרשרת התלות. המטרה היא לדעת על מה עומד כל שירות. לוקחים כל שירות AI שהארגון משלם עליו ושואלים שלוש שאלות: איזה מודל, על איזה ענן, ועל אילו שבבים. ספק שמגיש מודלים דרך Azure של מיקרוסופט, Vertex של גוגל או Bedrock של אמזון חשוף לשרשרת אחרת מספק קטן שרץ על חברת ענן ייעודית ל-AI (בוול סטריט קוראים להן ניאו-עננים), כמו CoreWeave או Nebius. התשובות לא תמיד זמינות, וגם זה מידע.
- הפרדה בין מה שכתוב למה שנאמר. פותחים את ההסכם עם הספק ובודקים מה מובטח בכתב: מחיר ליחידה, היקף קיבולת, זמינות, ותקופת הודעה מראש לפני שינוי מחיר. כל מה שהובטח בשיחה עם איש מכירות ולא נכנס לחוזה הוא, בקנה מידה קטן, לחיצת יד. מחירי ההיכרות שמסתיימים ב-1 בדצמבר הם תזכורת טרייה לכך שמחיר שלא נעול בכתב הוא מחיר זמני.
- שמירה על היכולת להחליף. ארכיטקטורה שמאפשרת לעבור בין מודלים בלי לשכתב את המערכת היא ביטוח זול יחסית. ההשוואה בין Claude, ChatGPT ו-Gemini שפרסמנו היא נקודת פתיחה לבדיקה אילו משימות אפשר להעביר בין ספקים. שינוי בעלות או הנהגה אצל ספק יכול לשנות תנאים גם בלי שאף סעיף בחוזה זז, שאלה שעלתה גם אחרי רכישת Cresta בידי סיילספורס.
- לוח שנה לשבועיים הקרובים. ב-17 בנובמבר, יום שלישי, סביב 23:20 שעון ישראל, אנבידיה מפרסמת את תוצאות הרבעון, והשיחה עם המשקיעים מתחילה סביב חצות. ההנפקה של אנתרופיק צפויה בימים הקרובים, הואנג צפוי להעיד בקונגרס לפני חג ההודיה האמריקאי, ובסוף החודש ובתחילת דצמבר משתנים מחירים אצל כמה מספקי המודלים הגדולים. כל אחד מהאירועים האלה עשוי לשנות את התמונה.
- לסטארט-אפים: סבב שלא תלוי בצ'ק אחד. מי שתכנן סבב גיוס שבו אנבידיה היא העוגן זקוק היום לתוכנית חלופית. משקיעים צופים צ'קים קטנים יותר והחלטות איטיות יותר, ומנגד, בקרנות ישראליות כמו Vertex רואים בזה פתח למתחרות של אנבידיה.
- מעקב אחר האותות הישראליים. לוח הזמנים בקריית טבעון, קצב הגיוס במרכזי הפיתוח של אנבידיה בארץ, וההחלטה מי ינהל את החברה. ספקים ישראליים של אנבידיה, ונותני שירותים בצפון, יכולים לקרוא באותות האלה את כיוון הרוח עוד לפני שתפורסם הודעה רשמית.
חוזה שתוקפו כתוקף האדם
ייתכן מאוד שהואנג יחזור. ייתכן גם שקרס, או מי שיבוא אחריה, יכבדו כל הבטחה שניתנה בעל פה, ושבעוד שנה הפרשה תיזכר כמשבר הנהגה שעבר בשלום. ואילו היה הואנג נשאר בתפקיד, איש לא היה שואל השבוע את השאלות האלה, והן היו נכונות באותה מידה.
למען ההגינות, לחיצות היד של הואנג הן חלק מהסיבה שהתעשייה הזאת זזה כל כך מהר. מנכ"ל שמבטיח קיבולת לפני שעורכי הדין מסיימים לנסח, ועומד במילה שלו, חוסך ללקוחות שלו חודשים. אלא שהשבוע התברר מה המחיר של המהירות הזאת: הבטחה שתוקפה כתוקף האדם שנתן אותה. ולראשונה בתולדותיה, אנבידיה מנוהלת עכשיו בידי סמנכ"לית כספים, אדם שכל המקצוע שלו הוא הפער בין הבטחה להתחייבות.
למי שקונה AI בישראל, זה השינוי בנקודת המבט. השאלה על ספק היא לא כמה הוא גדול, כמה הוא חדשני או מי עומד בראשו. השאלה היא מה מתוך ההבטחה שלו אליכם כתוב, ומי חתום עליה. כל השאר הוא לחיצת יד, וכפי שלמדה השבוע אחת החברות היקרות בעולם, גם לחיצת יד חזקה מאוד יכולה לצאת מהחדר.
שאלות נפוצות
האם עזיבת הואנג תייקר את שירותי ה-AI בישראל?
לא באופן מיידי. את המחירים לעסקים קובעות חברות המודלים והענן, לא אנבידיה, ולא מצאנו הודעה של מי מהן על שינוי בעקבות ההתפטרות. בטווח הבינוני, אם אנבידיה תצמצם את המימון לחברות ענן ייעודיות, עלויות הגיוס שלהן עלולות לעלות, ובבית ההשקעות הקוריאני KB Securities כבר הצביעו על הסיכון הזה. בינתיים זו אפשרות, לא מגמה.
מי מנהל את אנבידיה עכשיו?
קולט קרס, סמנכ"לית הכספים מאז 2013, מכהנת כמנכ"לית זמנית ונשארת גם בתפקיד הכספים. הארווי ג'ונס מונה ליו"ר הדירקטוריון הראשון של החברה. הדירקטוריון מחפש מנכ"ל קבוע ושוקל מועמדים מבפנים ומבחוץ, ובפייננשל טיימס דווח שהואנג עצמו שוקל לחזור.
מה המשמעות לעובדי אנבידיה בישראל ולקמפוס בקריית טבעון?
בינתיים לא הוכרז על שום שינוי. אנבידיה מעסיקה בישראל כ-6,000 עובדים, וקרס מכירה היטב את הפעילות המקומית. המבחן המעשי יהיה לוח הזמנים של הקמפוס, שהבנייה בו אמורה להתחיל ב-2027.
האם ההשקעות של אנבידיה ב-OpenAI ובאנתרופיק בסכנה?
ההתחייבויות הכתובות, כמו ההקצאה באנתרופיק והערבות לקמפוס של OpenAI באוהיו, מופיעות בדוחות ומעוגנות בהסכמים. מכתב הכוונות על עד 100 מיליארד דולר ב-OpenAI מעולם לא חייב את אנבידיה, כפי שאמר הואנג עצמו. עסקאות שסוכמו בעל פה, אם יש כאלה, הן החלק שאיש מחוץ לחברה לא יכול להעריך.